נאמר בתורה (דברים יח, א): "לא יהיה לכוהנים הלוויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל". כלומר, אין להעניק ללוויים בעלות על חבלי אדמה בארץ ישראל. וכמו שכותב הרמב"ם: "ואם נטל נחלה בארץ – מעבירין אותה ממנו". הלויים התגוררו בחינם בערים שקיבלו מאחיהם, אך לא קיבלו עליהם בעלות. התורה  ציוותה ואמרה: "ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת" (במדבר לה, ב). למגורים, ללא בעלות.
 
האם האיסור הזה מתייחס רק לחלוקה הראשונה של הארץ, או שכך יהיה גם בגאולה האמתית והשלימה? בכך ישנן שיטות שונות.
 
הרשב"ם ובעלי התוספות כותבים כי לעתיד לבוא יחול שינוי ושבט לוי יקבל נחלה משלו בארץ. בשונה מהחלוקה הראשונה (בזמן יהושע בן נון) בה נספרו אפרים ומנשה בני יוסף כשני שבטים, והארץ התחלקה ל-12 שבטים ללא שבט לוי – לעתיד לבוא ייחשב כל שבט יוסף כשבט אחד, ולוי ייספר בין 12 השבטים החולקים ביניהם את אדמות הארץ.
 
כתמיכה לדעה זו אפשר להשתמש בדבריו של יחזקאל הנביא, שמועיד ללוויים אחוזות אדמה בארץ ישראל. יחזקאל גם מונה 12 שערים שיהיו לעתיד לבוא לירושלים, שייקראו על שמות השבטים, ושם הוא משייך את כל בני יוסף לשער אחד – "שער יוסף אחד", ואת בני לוי לשער משלהם – "שער לוי אחד".
 
רבינו ניסים (הר"ן) חולק על דעה זו ולדעתו גם בגאולה לא יקבלו שבט לוי נחלה בארץ. לשיטתו, חלוקת הארץ ל-12 שבטים תהיה בדיוק כפי שהייתה בפעם הראשונה: שבטי אפרים ומנשה יקבלו כל אחד בנפרד ולשבט לוי לא יישאר חלק. באשר לחלקות האדמה שמועיד יחזקאל לבני לוי, מסביר הר"ן שמדובר במתנות חינם כמו בזמן יהושע. על שערי ירושלים הוא כותב: "זה אינו עניין לנחלתן בארץ ישראל". כלומר, זו סמליות שלא קשורה לחלוקה בפועל של הארץ.
 
ה'ספר מצוות גדול' (הסמ"ג) פוסק כשיטת הרשב"ם (וכנראה גם הרמב"ם, שממנו מרבה הסמ"ג לצטט). זוהי גם דעת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בעניין זה. כיצד זה יתיישב עם האיסור של שבט לוי לנחול אדמות בארץ ישראל? על כך בשבוע הבא, בעזרת השם.