פסיכולוגים מאוניברסיטת הארווארד מצאו שבני אדם נוטים לבלות כ-47 אחוזים מהזמן בו הם ערים כשהם חושבים על דברים שאינם רלוונטיים לעניין בו הם עוסקים באותו הזמן. הסחות דעת הן אחת המכות של הדור, בין אם קוראים להן פשוט קשיי-ריכוז ובין אם משתמשים בלשונם של מדעני המוח: "כניסה למצב ברירת מחדל".
 
 בכל מקרה, ברור שקיים צורך דחוף בטכניקה אמינה לשליטה על המוח, שתוכל לעזור לאנשים הסובלים ממצבי רוח להרגיע מתחים ולהימנע מסחיפה מחשבתית (ורגשית, שבאה בעקבות המחשבות ה"לא מוזמנות"). גם ברור שאין די במודעות כללית לבעיה, משום שהסחת הדעת מרמה ומעלימה גם ובעיקר על עצם המודעות הזו. קיים צורך במשהו שיתווך, עד כמה שזה נשמע מוזר, בינינו לבין המוח שלנו.
 
כניסה למיקוד הוא נושא שזוכה למחקרים רבים הבוחנים טכניקות שונות. ההצלחה האחרונה בשטח באה דווקא מהכיוון הטכנולוגי.
 
מכשירי ביו פידבק ביולוגיים אינם חידוש. הם מנטרים פעילות גופנית ומוכרים לנו כמי שהופכים פעימות לב לצפצופים ולחץ דם למספרים על צג. לאחרונה הצטרף לחבורה מוצר מסחרי חדש שנראה כסרט מצח. הוא ממיר את הפעילות המוחית למידע שניתן לעקוב אחריו. המכשיר ממיר את גלי המוח לצלילים של רוח. כאשר המוח רגוע זה נשמע כרוח קלה. כאשר המוח טרוד ועצבני או מוסח יתורגמו הגלים לקולות של סערה.
 
מכאן ועד לחשבון נפש, נשימות עמוקות או כל מה שידוע לנו כמרגיע – הדרך קצרה. המכשיר מדווח מיידית על הצלחת השליטה, וקולות הרוח הופכים לקלילים ונעימים. המחקרים מציעים תרגולים שונים העושים שימוש בטכניקות להשגת הכניסה למצב המוחי המבוקש. בחלקן על-ידי הימנעות ממחשבה.
 
פנימיות התורה היהודית קובעת כי לא ניתן להפסיק לחשוב. הדרך היחידה לשלוט בתכנים מחשבתיים היא להחליף מחשבה לא רצויה במחשבה טובה ממנה. מעבר לתועלת האישית הברורה, מצביעה פנימיות התורה על חשיבה נכונה כטכניקה יעילה לשיפור המציאות. ועד שיש בכוח פעילות מוחית מכוונת ומחודדת לחדש מציאות שלא הייתה כאן לפניה. פעילות כזו היא בעלת  אפקט מצטבר, וכאשר נוסף עליה מימד רגשי תואם היא מתחזקת אלפי מונים.
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מצביע על הצורך הדחוף לשימוש בכוחו הגדול של  לימוד מרוכז מתמיד ומאומץ בתכני הגאולה המובטחת, ככלי ראשון במעלה לזירוז מהלך העניינים. על רקע זה מרענן להכיר את פירושה הייחודי של תורת החסידות לדברי חז"ל כי משיח בא בהיסח הדעת: ה"היסח" הזה הנו עלייה לרמת תודעה עילאית, המושגת לאחר מיצוי שלם של יכולת הריכוז (היא ה"דעת"). דרגה של וודאות גמורה.