אחד מייעודי הגאולה הוא: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב, ד). משמעות הדברים היא, שבזמן הגאולה לא יהיו עוד מלחמות בין הגויים, ואת כל הכלים שנועדו להשחית (חרבות וחניתות) יסבו לשימוש למטרות פרנסה ומזון (אתים ומזמרות).
 
מצב מדהים זה לא קורה מאליו. זהו חלק מתהליך שאותו מוביל מלך המשיח בכבודו ובעצמו. וכפי שנאמר לפני זה בפסוק: "ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים". השופט והמוכיח זהו המשיח. וכמו שכותב הרד"ק: "והשופט הוא מלך המשיח... אם יהיה בין גוי לגוי מלחמה או תביעות ביניהם, יבואו למשפט לפני מלך המשיח שיהא אדון כל העמים, והוא יוכיח להם ויאמר למי שיימצא בו העוול – ישר המעוות לבעל דינך! ומפני זה, לא תהיה מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלים לעבודת האדמה".
 
תהליך זה לא מתחיל עם בוא הגאולה. כבר לפני כן מלך המשיח משפיע על הגויים ומנווט אותם לתובנה כי ראוי לחיות בשלום ולא לריב ולהתקוטט. ואכן, בזמננו אנו אכן עדים למהפך בין אומות העולם. בעבר הלא רחוק רווחה הדעה כי ככל שהמלך עריץ ורודן הוא יותר נחשב. כתוצאה מכך הייתה שפיכות דמים ואכזריות רבה בעולם. היום קיימת מגמה הפוכה לגמרי. ראשי המדינות הגדולות בעולם משתדלים לצמצם ולבטל כלי נשק (ומנהלים מלחמות רק על מנת למגר את הרוע והטרור מהעולם). את הכסף שהיה מיועד לכלי נשק מייעדים למטרות כלכליות, וזו בדיוק משמעות הייעוד הנבואי: "וכתתו חרבותם לאתים".
 
נכון להיום, מרבית האומות מכירות בצורך להגיע לשלום אמיתי ולשיתוף פעולה בין המדינות. השינוי שחל בתודעה האנושית נובע מתהליכים רוחניים שמחולל המשיח וגם תהליכים גשמיים: אחת מפעולותיו הנודעות של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח היא הגברת המודעות של כל העמים לקיום שבע מצוות בני נוח, שאחד המסרים המרכזיים שלהן היא הוספה בצדק ויושר ובחתירה לשלום גלובאלי.
 
הרבי עצמו אומר, כי "הסיבה האמיתית לכך שבתקופה האחרונה ניכרת השאיפה לגמר ולסיום תקופת המלחמות בעולם... היא מפני שמתקרבים לזמן שאודותיו הכריזה התורה: 'וכתתו חרבותם לאתים'".