כל חיינו הם מכלול אחד, שבו גם הרגעים הקשים נוצצים. לא היינו מגיעים אל המקומות היפים בחיינו, מבלי הכישלונות והתמודדויות, שמתוכם למדנו לצמוח
אין באדם עוצמה גדולה יותר מהכוח לשנות את חייו. לולא ההזדמנות לשנות, היינו נאלצים לחיות כל חיינו עם אותם רגעים מביכים, שלפעמים צרובים בנו עוד משחר ילדותנו. כל ילד, למשל, רץ בשלוליות ומשתעשע במעשי קונדס אחרים. אך לאחר שגדל, הוא מותיר מעשים אלו מאחוריו ומתאים את עצמו למציאות החיים החדשה והבוגרת. כך גם האדם המתבגר, מוצא עצמו פעמים במהלך חייו כשהוא רוצה לשנות – להחליף את סגנון חייו או לשנות הרגלים ישנים שתם זמנם. הכוח לשנות הינו הכוח המניע את האדם לכיוון של צמיחה והתחדשות – מתוך ידיעה כי בכל רגע נתון הוא יכול לפתוח דף חדש ובכך לתקן את האתמול.
מספרים על חסיד אחד שהיה אומר כל לילה לאחר 'קריאת שמע שעל המיטה', שהמחר יהיה לא רק טוב יותר – אלא אחרת לגמרי.
לאדם יש את הזכות כל רגע להתחדש ולבחור בשינוי בחייו. ספר התניא – שכתב אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד – מלמד כי לאדם יש כוח להציב את עצמו במציאות חדשה בה כביכול "לא עבר עברה מימיו". לכאורה, כיצד ניתן לאדם לשנות גם את העבר ולהיקרא "לא עבר עברה מימיו", בו בזמן שבעבר כן כשל בעברות שונות?
התשובה טמונה בהסתכלות הנכונה על מהות התשובה. אדם שמתייגע מספיק כדי לקנות בנפשו דרך חדשה, הופך להיות מבחינה מנטאלית אדם חדש לגמרי. כפי שהאדם הבוגר חש אדם שונה מאותו ילד שרץ בשלוליות – למרות שמבחינה עובדתית הוא אותו אדם – כך באמצעות התשובה יכול כל אחד להעמיד את עצמו במצב בו הוא הופך להיות מישהו אחר לגמרי.
*
בשונה מתפיסת הפסיכולוגיה המודרנית, שגורסת כי על האדם לחיות עם עברו
בהשלמה – גורסת תורת החסידות כי על האדם לחיות עם עברו
בשלמות. ההבדל בין השלמה לשלמות טמון בכך שכשאדם מקבל את עברו בהשלמה, הוא יוצא מנקודת הנחה שהעבר היה שלילי ואולי אף גרוע מכך, אולם עליו להשלים עם מה שהיה ולהמשיך הלאה.
לעומת זאת, תפיסת העבר כשלמות מאפשרת לאדם להביט על נקודת הטוב שנגרמה לו מעברו – גם כשזה היה לא נעים ומחייב חרטה וחזרה בתשובה. שלמות הינה ראייה של כל חיינו כמכלול אחד, שבו גם הרגעים הקשים נוצצים, משום שלא היינו מגיעים אל המקומות היפים בחיינו, מבלי הכישלונות והתמודדויות, שמתוכם למדנו לצמוח.
כשחקלאי שותל גרעין באדמה הוא רואה אותו הולך ומתכלה, עד שלא נותר ממנו מאום. אולם כל אדם מבין כי זהו אינו תהליך של כליה, אלא של נביטה וצמיחה. כשם שלא ניתן להפריד את ריקבון הגרעין מתהליך הצמיחה – כי שני השלבים הינם חלק מתהליך שלם – כך עלינו לחיות בשלמות פנימית עם כל חוויותינו, כשגם החוויות הפחות-נעימות הינן חלק מתהליך הצמיחה.
כשאדם לומד להביט על חייו כתהליך אחד שלם, שלכל חלק בסיפור מקום משלו – הוא יכול להתקדם ולהתחדש, מבלי להביט כל הזמן אחורנית ולשאול מדוע כך התנהלו חייו עד כה. שלמות זו מאפשרת לו להפנות את האנרגיות לעיסוק בעתיד – במקום עיסוק בעבר.
*
תהליך הריקבון והצמיחה לא פוסח גם על תהליך גאולת העולם. הגלות אינה תהליך שלילי בפני עצמו, אלא חלק מתהליך אלוקי של התחדשות העולם וצעידה לעבר תכליתו האמיתית.
כאשר יתגלה לעין כול הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ותבוא הגאולה השלמה, תתגלה גם בעולם הגשמי המציאות הרוחנית של אור השם בעולם. העמים כולם יניחו את המלחמות ויהיו עסוקים בעניינים רוחניים, והכול בזכות שנות הגלות, בהן הזדכך העולם ונעשה כלי מוכן ושלם לגילוי הנשגב.