מהו עירוב תבשילין? טעמיו ואופן ביצועו.
חכמים התירו לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת.
טעם התקנהעל-כן תיקנו חז"ל 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת. בכך אנו מראים:
א) את כבוד החג, שאפילו לשבת אי אפשר לבשל בו, אלא אם כן החל לבשל עבור השבת בערב החג, שאז הבישול בחג הוא רק סיום של הבישול שהחל כבר.
ב) את כבוד השבת, כי בכך שאנו נדרשים להתחיל ולבשל עבור השבת כבר מערב יום טוב, אנו נזכור על צרכי השבת, ונשמור 'נתחים יפים' עבור יום השבת.
אופן העירובמכינים בערב החג תבשיל (כגון בשר, דג או ביצה) בגודל 'כזית' (נפח 27 סמ"ק לפחות), וכן חלה או לחמנייה. מניחים אותם בצד, ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת". את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג.
עירוב כללירב העיר או הקהילה נוהג לזכות את 'עירובו' (באמצעות אדם אחר) לכל מי ששכחו לעשות 'עירוב'. עירוב זה מועיל רק למי ששכח או לא ידע. מי שידע וזכר, אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג.
חשוב לדעת, שה'עירוב' מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר, אם רוצים, להספיק וליהנות מהן בחג עצמו, אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום כשאין מספיק זמן להינות מהן בחג עצמו.